אולי מחכה לכם בונוס לחג? אולי כסף חופשי לקניית מכישירי חשמל לבית? סלון חדש?

ישנם מקרים שהפקדנו כספים בחסכונות, בקופות גמל ובפוליסת ביטוח ועקב מעברים בחיים כספים אילו נשכחו ונשארו בקופות.   

ניתן לאתר את כל הכספים הנמצאים בחשבונות ששכחנו באתר של משרד האוצר.

מצורף קישור  לאתר של משרד האוצר, כל מה שצריך לעשות הוא להכניס את  מספר תעודת הזהות ומועד הפקתה וכן לענות על שתי שאלות זיהוי:

1. 1.     האם הונפק דרכון ב- 3 השנים האחרונות?
2. 2.     האם יצא בעל תעודת הזהות לחו”ל במהלך 3 השנים האחרונות?

מידע זה אמנם קיים מזה תקופה, אך הרבה שוכחים או מפספסים אותו. 

ניסיתי את האתר והוא נותן מידע מדויק ומסודר.

אם נסכם מה שנכתב עד כה, תזרים המזומנים מורכב מ- 3חלקים.  

תזרים מפעילות שוטפת, תזרים מפעילות השקעה ותזרים מפעילות מימון.

התזרים מפעילות שוטפת הוא המזומן שאנו יוצרים (או מוציאים) כתוצאה מהפעילות שלנו בעסק  (לצורך העניין: הכנסות בניכוי הוצאות). זה התזרים המרכזי בכל עסק ובו נתמקד כבר במאמר הבא. גם בבית אנו יכלים לבחון את התזרים מפעילות שוטפת: ההכנסות שלנו (משכורות, לדוגמא) בניכוי הוצאות שוטפות (קניות, הוצאות על הילדים, מיסים ועוד).

התזרים מפעילות השקעה– המזומן שאנו מוציאים להשקעה של ציוד בעסק, לדוגמא, קניית כלים הנדרשים לעסק, מחשב, מדפסת וכל ציוד אחר הנדרש לנו. אפשר להסתכל על תזרים מהשקעה בבית, לדוגמא, קניית סלון, מוצרי חשמל, חדר שינה חדש ועוד ועוד.

התזרים מפעילות מימון– המזומן שאנו מקבלים מהלוואות או המזומן המשולם לכיסוי הלוואות )לדוגמא, הלוואה לרכישת ציוד לעסק, משכנתא, הלוואה לקניית רכב ועוד).

ככלל, עלינו להתייחס לכל שלשת התזרימים הללו. לדוגמא, כיצד רכשנו את המחשב/הציוד הנדרש לנו? האם בכסף שלנו או בהלוואות? ואם בהלוואות- מתי עלינו לפרוע אותן? האם לא העמסנו על עצמנו יותר מדי הלוואות? האם אנו יכולים לפרוע את ההלוואות שלקחנו מהכסף שאנו “יוצרים” בעסק?

 במאמרים הבאים נתייחס לכל אחד ממרכיבי התזרים ונבחן את השאלות שעלינו לשאול כאשר אנחנו מתייחסים לפעילות על בסיס מזומן.

דוגמא ספציפית:

לאמיר בית דפוס בתל אביב. כיצד מתבטאים אצלו 3 סוגי התזרים:

א.התזרים מפעילות שוטפת מבטא את הכסף שקיבל מהעבודות שביצע (סכומים אלו מוגדים כ”תקבולים”) והכסף שלו בגין חומרי גלם (דיו, נייר וכדומה), שכר עבודה, חשמל, מים, שכירות (אם קיימת) ועוד (סכומים אלו מוגדרים כ”תשלומים”).

ב. התזרים מפעילות השקעה מבטא את הכסף שהוציא ברכישת הציוד (מכונות דפוס לסוגיהן ) לבית הדפוס שלו והכסף שקיבל אם מכר ציוד ישן.

ג. התזרים מפעילות מימון מבטא את ההלוואות שלקח העסק למימון של הציוד שרכש כמו גם של הפעילות שלו (לדוגמא, רכישת מלאי, מימון אשראי ללקוחות, תשלום לספקים ועוד).

לאמיר משתלה וחלק מהלקוחות  משלמים לו בשיקים דחויים. במהלך ספטמבר מכר אמיר בסכום של 30,000 ₪ .עלפי חישובים שביקש מרואה החשבון שלו לעשות, הוא הרוויח באותו חודש. ישבתי איתו כדי לחדד את המשמעויות שבדוח והנה מספר דברים שהסברתי לו:

• דו”ח רווח והפסד מציג הכנסות והוצאות לתקופה מסוימת (חודש, רבעון, שנה), אולם לא בהכרח ההכנסות וההוצאות הן במזומן. להלן שתי דוגמאות:
• רכשתי מספק חומרים הדרושים לעבודתי. הרכישה נרשמת כקניה (הוצאה) למרות שעדיין לא שילמתי.
• לקוח קנה ממני מתנות. הוא שילם לי בשיק דחוי לעוד 30 יום. המכירה תירשם כהכנסה אולם הכסף יכנס רק במועד פירעון השיק.

לנושא זה אתייחס בהרחבה במאמר הבא

• בשלב ראשון, יש להכיר בדוח שני סוגים של רווח: האחד- רווח גולמי והשני- רווח תפעולי.

רווח גולמי מחושב בתור הכנסות בניכוי הוצאות המוגדרות כ”הוצאות בייצור המוצר”. מאחורי הגדרה חשבונאית זו עומדות הוצאות כדוגמת קניות, שכר עבודה לעובדים, חשמל, מים, ארנונה וכדומה.

רווח תפעולי מוגדר כרווח גולמי בניכוי הוצאות כדוגמת פרסום, שיווק וכדומה.

מדוע הפרדה זו חשובה בעיני? אמחיש באמצעות דוגמא: נניח שאמיר מוכר עציץ ב-10 ₪ לאחר שקנה אותו ב-9 ₪. אם נוסיף להוצאות האלו את הוצאות החשמל, המים ועוד, הרי סביר להניח שאמיר כמעט ולא הרויח ממכירת העציץ ואולי אפילו הפסיד…אם זה המצב בו אמיר נמצא ברוב המוצרים שלו, הרי יתכן שהוא מפסיד עוד לפני שהשקיע בשיווק ופרסום. כאן על אמיר לשאול את עצמו לא מעט שאלות המתייחסות לפעילות של העסק, לדוגמא:

1. האם אני מוכר במחירים נמוכים מדי או לחילופין, האם אני קונה במחירים גבוהים מדי?
2. האם יש מוצרים עליהם כדאי לי לוותר כיוון שאני מפסיד בהם ו/או האם כדאי לי לנסות ולהגדיל מכירות של מוצרים מסוימים ?
3. דוח רווח והפסד אותו אנו מקבלים אינו כולל הוצאות משכורת עבורינו. מכאן, שהוא אינו משקף את כל ההוצאות שיש לנו. יתכן שהרווח בדוח אינו מספיק לצרכי הקיום שלנו.
4. דוח רווח והפסד אינו כולל את הוצאות המס שאנו משלמים. במילים אחרות, הרווח הנקי שלנו נמוך ממה שאנו רואים בדוח.

אלו חלק מהתובנות שהעברתי לאמיר. מה דעתכם? האם הסתכלותו על “השורה התחתונה” ביקורתית יותר?

לאמיר בית דפוס והוא החליט להחליף אחת המכונות הישנות במכונה משוכללת יותר. לאחר שבחנו ביחד את ההצדקה לביצוע ההחלפה כבר בתקופה הקרובה (ראו התייחסות לכך בפוסט הקודם המתייחס לתזרים מפעילות השקעה),   עלתה השאלה לגבי דרך המימון של המכונה החדשה. היה ברור לנו שהמחיר שיתקבל עבור המכונה הישנה נמוך יחסית ולכן נאלץ לממן חלק נכבד מהרכישה ממקורות “אחרים”.

אמיר ניסה להבין לא רק מהם אותם מקורות “אחרים” אלא כיצד מחליטים על דרך המימון?

אלו בדיוק השאלות עליהן עונה התזרים מפעילות מימון.

ככלל, קיימים שני מקורות “אחרים”, הראשון-הון עצמי – הכסף שהשקענו בעסק והרווחים שלנו והשני- “הון זר” כלומר הלוואות שאנו לוקחים. כאן יש להדגיש,  שבמושג “הלוואות” הכוונה לא רק להלוואות לזמן ארוך מבנקים אלא גם ל”מינוס” בבנק, לתשלומים בקרדיט, וכדומה.

ההחלטה לגבי דרך המימון תלויה במצב הפיננסי שלנו. יתכן ויש לנו כסף מהפעילות השוטפת אולם אנו זקוקים לו בטווח הקרוב לתשלום לספקים, לעובדים ולהוצאות שוטפות כך שאין לנו ברירה אלא לממן את הרכישה מהון זר . יתכן, לעומת זאת,  שאנו מממנים את הפעילות השוטפת באמצעות אשראי מהבנק (“מינוס”)  כלומר , באמצעות הלוואה.

בכל מקרה,  עלינו לבחון בהקשר לקבלת הלוואות מספר נושאים:

•  הריבית על ההלוואה– נכון שהריבית כיום מאוד נמוכה אבל לא פעם דורשים הבנקים ריבית מאוד גבוהה על ההלוואות שאנו מקבלים.
• לוח הסילוקין של ההלוואה החדשה– לוח הסילוקין מתאר את מועדי פרעון ההלוואה (אחת לחודש, אחת לרבעון…) עלינו לשאול את עצמנו האם יש לנו אפשרות לעמוד במועדי פרעון ההלוואות. הדבר תלוי, בראש ובראשונה בתזרים מפעילות שוטפת, כלומר, בקצב כניסת המזומן לעסק .
• לוח הסילוקין של הלוואות קיימות– לעיתים, הלוואה נוספת לעסק הופעת למעיקה גם אם תנאיה טובים וזאת בשל הלוואות קודמות שהעסק לקח והוא עדיין משלם.

 מה החליט אמיר לעשות? למרות שחודש אוקטובר הוא חודש קשה בשל מיעוט הכנסות מול הוצאות קבועות יחסית, אמיר יודע שאין לו ברירה אלא לקחת הלוואה. בשלב הנוכחי בוחן אמיר את ההצעות השונות שקיבל מהבנקים מול נטל ההלוואות והתשלומים שכבר היום קיימים.

לקוח שלי הוא הבעלים של בית קפה. במהלך הקיץ הוא שקל להחליף חלק מהציוד הקיים. הבעיה היא שאין לו מזומן ולכן שקל לקחת הלוואה. כדי להבהיר לו את משמעות צעד זה ישבתי והסברתי לו על תזרים המזומנים מפעילת השקעה ועל השאלות אותן עליו לשאול לפני שיקבל החלטה.

תזרים מפעילות השקעה מראה את הכסף שאנו מוציאים לרכישת רכוש (ציוד) או מכניסים ממכירת רכוש (ציוד). אין הכוונה לרכישת מלאי המיועד למכירה, אלא רכוש המיועד לשימוש לטווח ארוך (המוגדר כ”רכוש קבוע”), לדוגמא, מקרר ותנור הנדרשים לקונדיטוריות, רכב המשמש להובלה, וכדומה.

ברכישת רכוש יש להביא לידי ביטוי מספר רב של שיקולים מאחר ועלות (מחיר) הציוד גבוה. כדוגמא, אביא לכם שני שיקולים חשובים.

• האם באמת נכון להחליף כעת את הציוד הקיים? לעיתים, קבלת ההחלטה על החלפת ציוד מבוססת על מה שנתפס כ”הזדמנות מצוינת לרכישה בשל מחיר נוח” גם כאשר הציוד שיש לנו עובד כשורה למרות שהוא ישן. גישה זו אינה תמיד נכונה כיוון שיתכן והיא מכניסה את העסק להוצאות לא מתוכננות בהן נתקשה לעמוד.
• כיצד אנו מממנים את הרכישה? לא פעם רכישה כזו ממומנת בהלוואה. האם אנו מסוגלים לעמוד בתשלום הריבית והקרן? האם אנו לוקחים הלוואה שתחמיר את מצבנו הפיננסי? אלו שאלות שיש לשאול לפני הרכישה.

המסקנה היא, שיש לבחון את הרכישה בדרך זהירה ולנסות לתכנן מראש, ככל שניתן, את מועדי הרכישה של הציוד. בדרך זו, נוכל אולי לארגן כסף באמצעות חסכון שוטף ועם כמה שפחות הלוואות.

הערה: רכישה באמצעות הלוואות נפוצה לא מעט בשוק הרכב בו מציעים לנו “100% מימון”. זה כל כך מפתה לקנות עכשיו רכב חדש, נכון? אבל מה המחיר שאנו משלמים? נקודה למחשבה….

דרך אגב, אתם שואלים מה הייתה החלטתו? הוא השקיע אולם בסכומים נמוכים משמעותית ממה שתכנן לפני כן.

התזרים המרכזי מפעילות שוטפת בעסק הוא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. תזרים זה מתייחס לכסף שנכנס או יצא מהעסק. 

תזרים חיובי, נוצר כאשר סכום הכסף שנכנס מהעסק גבוה מהסכום שהוצאנו. זה המצב האידיאלי מבחינתנו לאורך זמן.

תזרים שלילי, תזרים מזומנים שלילי הוא מצב בו קנינו או שילמנו לספקים, בעוד הלקוחות עדיין לא שילמו חלק או את כל חובם. מצב זה מחייב אותנו להשתמש ב”כסף שלנו” (כסף שיש בחשבון או בחסכון כלשהוא) או באשראי לזמן קצר והוא חלק טבעי מפעילות העסק. זאת, כל עוד מצב זה נמשך זמן קצר בלבד.

כיצד להתמודד עם תזרים שלילי? יש לנהל תחזית של תזרימי מזומנים צפויים וזאת על מנת לאתר תקופות בהן צפוי תזרים חיובי ו”לשים בצד” סוכם מוגדר מראש ל”תקופת יובש”.

מה פירוש “לשים בצד”? ההצעה שלי, לשים כסף בפיקדון יומי/שבועי. הרעיון הוא “לא לראות” את הכסף בחשבון ועל ידי כך להימנע מלבזבז אותו.

מה חשיבותו של הדוח על תזרימי המזומנים?

הדוח על תזרימי מזומנים מבטא את התנועה במזומן שלנו, בחשבון הבנק ובקופת העסק. מהדוח אנו יכולים ללמוד על הוצאות והכנסות במזומן בעבר ולהכין תחזית לתזרימי המזומנים העתידיים.

לדוגמא, ישנם חשבונות המשולמים אחת לחודשיים, כדוגמת ארנונה, חשמל וכדומה.

רישום ומעקב אחרי הוצאות אלו בעבר מאפשר לנו ללמוד באילו חודשים אנו במצב של “עומס תזרימי” כלומר, אנו זקוקים למזומן בהיקף יחסית גדול   לפירעון חובות. יותר מכך, לא מעט עסקים סובלים מ”עונתיות” כלומר, ישנן תקופות בהן כניסת המזומן נמוכה בשל פעילות איטית יחסית (חודשי הקיץ, חגים וכדומה). מעקב אחרי תזרים המזומנים בעבר מלמד אותנו מהו היקף המחסור במזומן בחודשים אלו לעומת ההוצאות.

דוגמא נוספת, דוד הוא בעל עסק לתיקון מחשבים. הוא ער לעובדה שבמהלך חודש אוקטובר מספר ימי העבודה נמוך בשל החגים אבל הוא רוצה להכין עצמו לסוף החודש לקראת תשלום לספקים. מאחר והוא מנהל מעקב אחרי תזרים המזומנים העתידי, הוא יכול לדעת מה התשלומים בהם יידרש לעמוד במהלך החודש ולהעריך את ההכנסות שלו. מה קורה אם כבר עכשיו הוא רואה שיהיה לו מחסור במזומן? הוא יכול לדוגמא, לנסות ולדחות תשלומים לספקים לחודש נובמבר, הוא יכול לנסות להשיג הלוואת גישור קצרה, ועוד. במילים אחרות, מאחר ודוד עוקב אחרי תנועת המזומן שלו הוא יכול להתכונן לתקופות קשות מראש ולא להידרש לפתרונות מהירים שלא בטוח שיעמדו לרשותו.